בבתים קתוליים באירופה נתלה ליד הדלת או ליד המיטה כלי קטן עם מים קדושים. טובלים בו את האצבעות ומצטלבים, ביציאה מהבית או לפני השינה.
קערה קטנה על הקיר
בכנסייה עומד בכניסה אגן גדול למים קדושים, והכלי הביתי הוא גרסה קטנה שלו. הוא בנוי מלוח שנתלה על הקיר, ובתחתיתו קערה קטנה. על הלוח מופיעים צלב, מלאך, המדונה עם הילד או קדוש מקומי. כלים כאלה נפוצו בעיקר בצרפת, באיטליה, בגרמניה ובאוסטריה, וניתנו לא פעם כמתנה לחתונה או לטבילה.
חומרים וסגנונות
כלים למים קדושים יוצרו מכל חומר: פאיינס ופורצלן מצוירים, פיוטר ופליז יצוקים, כסף בעבודת ריקוע, וגם עץ מגולף. רבים נמכרו כמזכרת באתרי עלייה לרגל. על פיגורינות פורצלן אפשר לקרוא בערך פיגורינות פורצלן.
איך מזהים
- תלייה: חור או לולאה בראש הלוח, וקערה קטנה בתחתית.
- דמות: צלב, מלאך או קדוש, מצויר, יצוק או מוטבע.
- חותמת: חותמת יצרן מאחור, או חותמות כסף בכלי כסף.
- שחיקה: שחיקה בשפת הקערה מעידה על שימוש ממושך.
מה קובע את הערך
- גיל, וציור ידני עדין.
- יצרן פורצלן או פאיינס ידוע.
- עבודת כסף, פיוטר או פליז עדינה.
- דמות מעניינת או נדירה.
- מצב בלי סדקים ובלי שברים קטנים.
יש לכם כלי ישן למים קדושים בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.
