דלג לתוכן

ראש פינה · א׳ עד ה׳, 10:00 עד 17:00

סיגיפדיה

חבקים למפיות

מפית בד מגולגלת, ועליה טבעת מכסף, מעץ או מבקליט: החבק למפית הוא פרט קטן בעריכת השולחן, שמחזיק את המפית מסודרת ליד הצלחת ומוסיף לשולחן נגיעה חגיגית.

חבק לשולחן ערוך

חבקים למפיות נפוצו באירופה ובאמריקה במאה ה־19, כשמפיות בד הפכו לחלק קבוע משולחן האוכל. הם נמכרו לרוב בסטים של שישה או שנים עשר חבקים זהים, לעתים בקופסה מרופדת, והונחו ליד כל צלחת עם המפית בתוכם. לצד הסטים היו חבקים בודדים מכסף, עם שם או ראשי תיבות חרוטים, שניתנו כמתנה, למשל ללידה ולטבילה, יחד עם כפית וספל. על כך אפשר לקרוא בערך כלי אוכל לילדים.

דמויות ובקליט

בארצות הברית של סוף המאה ה־19 נפוצו חבקים פיגורטיביים מציפוי כסף: טבעת קטנה על בסיס, ולצדה דמות של ילד, כלב, ציפור או עגלה. בשנות ה־30 וה־40 נפוצו חבקים מבקליט (Bakelite) בצבעים עזים, לעתים בצורת חיות, ובאמצע המאה ה־20 חבקים מעץ, מפורצלן ומזכוכית. על כלי שולחן נוספים אפשר לקרוא בערך סכו״ם.

איך מזהים

  • גודל: טבעת ברוחב של כמה סנטימטרים, שמתאימה למפית מגולגלת.
  • חריטה: שם, ראשי תיבות או תאריך, שעוזרים לזהות של מי היה החבק.
  • חותמות: בכסף חותמות בפנים או בשוליים.
  • דמות: בחבק פיגורטיבי דמות קטנה על בסיס, יצוקה בנפרד.

מה קובע את הערך

  • כסף עם חותמות.
  • חבק פיגורטיבי מפורט.
  • סט שלם בקופסה המקורית.
  • בקליט בצבעים מבוקשים.
  • הקדשה מעניינת, ומצב טוב בלי שקעים.

יש לכם חבקים ישנים למפיות בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותם יחד אתכם.

לשתף: WhatsApp Facebook