בבוקר, ליד הדלת, חיכה כד חלב קטן עם מכסה, והחלבן מילא אותו מכד גדול בעזרת כלי מדידה. ברפת, כמה שעות קודם, החלב נאסף בדלי וחיכה בכדים גדולים לעגלה שתיקח אותו למחלבה.
מהרפת למחלבה
לפני המכליות והקירור המודרני, החלב עבר מהרפת בכדים גדולים מפח או מאלומיניום (aluminium), עם מכסה הדוק וידיות בצדדים. את הכדים העמיסו על עגלה, ובהמשך על משאית או רכבת, ובמחלבה רוקנו, שטפו והחזירו אותם. על רבים מהכדים הוטבעו שם המחלבה או המשק ומספר, כדי שכל כד יחזור לבעליו. בארץ נאסף כך חלב מהקיבוצים והמושבים, עד שמכליות הקירור החליפו את הכדים.
החלבן והכד הביתי
בשכונות ובערים עבר החלבן בין הבתים, ומזג חלב מכד גדול לכד של המשפחה בכלי מדידה עם ידית ארוכה. הכד הביתי, מאמייל (émail), מאלומיניום או מפח, היה עם מכסה וידית נשיאה, ושימש גם לקנות חלב במכולת. מאוחר יותר הגיעו בקבוקי החלב מזכוכית, ובארץ שקיות החלב, שהחליפו את הכדים. על כלי אמייל נוספים במטבח אפשר לקרוא בערך כלי אמייל, ועל מה שעשו מהשמנת בערך מחבצה.
איך מזהים
- מכסה: מכסה הדוק, לפעמים עם תפס, שלא נפתח בנסיעה.
- הטבעה: נפח בליטרים, שם מחלבה, משק או יצרן, מוטבע בשפה, במכסה או בגוף.
- חומר: פח מגולוון כבד וכהה, אלומיניום קל ובהיר, או אמייל צבעוני.
- ידיות: בכד גדול יש ידיות בצדדים, ובכד ביתי ידית נשיאה מעל המכסה.
מה קובע את הערך
- גיל, וכד אמייל בצבע ובמצב טוב.
- הטבעה של מחלבה, קיבוץ או מושב בארץ.
- מכסה מקורי, בלי שקעים ובלי חורים.
- כד חלב גדול שלם, שמשמש היום גם לעיצוב.
- סט של כד וכלי מדידה, או צורה מיוחדת.
יש לכם כד חלב או דלי חלב ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.
