דלג לתוכן

ראש פינה · א׳ עד ה׳, 10:00 עד 17:00

סיגיפדיה

בובות קוקשי

בובת הקוקשי היא אחת הבובות הפשוטות ביותר שאפשר לדמיין: גליל עץ, ועליו ראש עגול. אבל בפשטות הזאת יש מסורת יפנית ארוכה של אמנים, אזורים וסגנונות.

מזכרת מהמעיינות החמים

הקוקשי נולדה באזור טוהוקו (Tōhoku) שבצפון יפן, ככל הנראה בסוף תקופת אדו (Edo), במאה ה־19. חרטי עץ, שייצרו כלים על מחרטה, התחילו לחרוט בובות פשוטות ולמכור אותן כמזכרת למבקרים במעיינות החמים (onsen) של האזור. לכל אזור ולכל משפחת חרטים היה סגנון משלו: צורת הראש, צורת הגוף והדוגמה שמצוירת עליו, וכך אפשר לזהות מאיפה הגיעה קוקשי מסורתית.

קוקשי יצירתית

אחרי מלחמת העולם השנייה התפתחה לצד הקוקשי המסורתית (dentō) הקוקשי היצירתית (sōsaku), שבה האמנים לא היו כבולים לסגנון אזורי. הם יצרו צורות חופשיות, שילבו צבעים וגימורים חדשים, ויצרו גם זוגות וסצנות קטנות. קוקשי רבות נמכרו כמזכרת לתיירים מיפן. על בובות אחרות אפשר לקרוא בערך בובות.

איך מזהים

  • צורה: גוף גלילי וראש עגול, בלי ידיים ורגליים.
  • חריטה: סימני מחרטה עדינים, ולעתים טבעות חרוטות בגוף.
  • ציור: פנים, שיער ופרחים או קווים, מצוירים ביד.
  • חתימה: שם האמן בכתב יפני בתחתית או בגב.

מה קובע את הערך

  • אמן ידוע וחתימה ברורה.
  • קוקשי מסורתית מאזור מוכר.
  • גיל.
  • ציור עדין וצבע מקורי.
  • מצב בלי סדקים בעץ.

יש לכם בובת קוקשי בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.

לשתף: WhatsApp Facebook

פריטים כאלה אצלנו עכשיו

בחנות

עברו אצלנו לאורך השנים

חלק מהפריטים שנמכרו במכירות הקודמות של סיגלרי.