האהיל הוא החלק במנורה שקובע איך ייראה האור בחדר: רך, חם, מפוזר או ממוקד. לא פעם האהיל שורד את המנורה, ומגיע לבד, בלי הגוף שאליו היה שייך.
אהילי זכוכית
אהילי הזכוכית הראשונים נועדו לעששיות הנפט, כדי להגן על הלהבה ולפזר את האור. על העששית עצמה אפשר לקרוא בערך מנורת נפט ועששית. כשהגיע החשמל, אותם אהילים עברו למנורות תקרה ולמנורות קיר. נפוצו אהילים מזכוכית חלבית, מזכוכית אופלין (opaline) בגוונים עדינים, מזכוכית לחוצה עם דוגמאות של עלים ופרחים, ומזכוכית דו־שכבתית, לבנה מבפנים וצבעונית מבחוץ.
בתקופת הארט נובו (Art Nouveau) נפוצו אהילים בצורת פרח או צבעוני, ובתקופת הארט דקו (Art Deco) אהילים חלביים עם צורות גאומטריות. אהילי ויטראז׳ (vitrail), מחתיכות זכוכית צבעונית שמחוברות בפסי מתכת, נעשו מפורסמים בזכות הסטודיו של טיפאני (Tiffany) בניו יורק.
אהילי בד ונייר
בשנות ה־20 וה־30 נפוצו אהילי משי ובד, לפעמים עם פרנזים, ואהילי קלף מצוירים. אחרי מלחמת העולם השנייה הגיעו אהילים מנייר מקופל, מפלסטיק ומפיברגלס. בדנמרק עוצבו מאז שנות ה־20 אהילים מפורסמים, משכבות מתכת או מנייר מקופל, שהשפיעו על עיצוב התאורה בכל העולם.
איך מזהים
- צוואר: קוטר הפתח העליון קובע לאיזה התקן מתאים האהיל. כדאי למדוד אותו.
- שפה: שפה מסולסלת או מעוצבת, ובאהילים ישנים לעתים שפה מלוטשת ביד.
- זכוכית: בזכוכית אופלין ובזכוכית דו־שכבתית רואים את הצבע ואת השכבות מול האור.
- חתימה: חלק מהאהילים חתומים על השפה העליונה או החיצונית.
מה קובע את הערך
- גיל, וזכוכית צבעונית או בעבודת יד.
- אהיל שלם, בלי סדקים ובלי שברים קטנים בשפות.
- זוג או סט תואם.
- חתימת יצרן.
- אהיל ויטראז׳ בעבודת יד, או אהיל בד מקורי במצב טוב.
יש לכם אהיל ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.

